גזר דין בתיק ת"פ 9715-09-10

הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בשני כתבי אישום המחזיקים עבירות אשר בוצעו כנגד מי שהיתה בת זוגו לשעבר.

בהתאם לאישום הראשון בת"פ 9715-09-10, בתאריך 3/9/10 דחף הנאשם את המתלוננת וכאשר היא לקחה מכשיר טלפון כדי להתקשר תקף אותה שוב בכך שתפס בידה נטל את מכשיר הטלפון מידה דחף אותה, תפס בידיו בחוזקה בפניה, משך בשערה וסתם את פיה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת סימנים אדומים בפניה ובזרועותיה. כמו כן, לאחר מכן איים הנאשם על המתלוננת.

כמו כן, שלושה שבועות לפני כן דחף הנאשם את המתלוננת וכאשר זו התקשרה למשטרה עזב הנאשם את המקום ולאחר מכן שלח לה הודעות מטרידות באמצעות מסרונים.

בהתאם לאישום השני בתיק הנ"ל הטריד הנאשם את המתלוננת באמצעות מכשיר טלפון בכך ששלח מה מס' הודעות כתובות שתוכנן מטריד ומפחיד.

בהתאם לכתב האישום בת.פ. 28397-01-11, ביום 30/7/10 התקשר הנאשם למתלוננת ולאחר שהגיע לביתה סמוך לשעה 04:50 אחז בה בצווארה ללא הסכמתה, וכאמרה לו שהיא תזמין למקום משטרה, איים עליה.

הנאשם בן 28, ללא עבר פלילי כלשהו.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון על פיו יעתרו במשותף לעונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות באורך של 6 חודשים וכן הוסכם כי הנאשם ישלח לתסקיר אשר יבחן נזקקות טיפולית ובאם תמצא נזקקות כזאת יבצע כפי אשר יורה שירות המבחן.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות.

תסקיר שירות המבחן מצא כי הנאשם חווה בגיל 7 טראומה אישית קשה ביותר. אין ספק כי טראומה זו השפיעה על מהלך חייו בהמשך. בכל אופן הנאשם נטל אחריות מלאה על עובדות כתבי האישום, ערך תהליך משמעותי של התמודדות והפקת לקחים ומסר כי  העבירות בוצעו על רקע כישלון עסקי שהביא לצריכת אלכוהול כדרך להדחקה של רגשות קשים אשר באו בין היתר לידי ביטוי בקשר הזוגי.

עוד יודגש כי המתלוננת והנאשם אינם בני זוג יותר.

בת זוגו הנוכחית הרה ועומדת ללדת.

הנאשם הביע בפני השירות צער וחרטה על התנהגותו, מאז אירוע העבירה לא יצר כל קשר עם המתלוננת והוא מביע כיום צורך להתנצל בפניה.

שירות המבחן התרשם מהיותו בעל כוחות, בעל יכולת לאמפתיה ולחשיבה והפקת לקחים מה שלהערכת השירות מקטין את הסיכון להישנות להתנהגות דומה.

השירות בחן את האפשרות לקשר טיפולי אם כי התנגד לכך שהדבר יהיה בכפייה ונוכח האמור לא המליץ שירות המבחן על העמדתו של הנאשם בצו מבחן.

אין ספק כי העבירות שביצע הנאשם הינם חמורות ביותר.

בתי המשפט הביעו פעם אחר פעם את סלידתם מעבירות האלימות בכלל והאלימות בתחום המשפחה בפרט כאשר אחד הצדדים מנצל את כוחו הפיזי לצורך כפיית רצונותיו על הצד האחר.

במקרה זה העבירות הינן חמורות במיוחד, נוכח העובדה שהן מגלות אובססיביות רבה ואלימות של ממש, אשר גם גרמה לחבלות חמורות. ויודגש, אין המדובר במקרה אחד חד פעמי אלא במס' אירועים הרודפים האחד את השני אשר אין ספק שהצטברותם מביאה להטלת אימה של ממש על המתלוננת.

מנגד לא ניתן להתעלם מהעבודה שהמדובר באדם צעיר חסר עבר פלילי כלשהו. כמו כן, ניכרת התנהגות משקמת משמעותית ביותר, נטילת אחריות במובן העמוק והעובדה כי היום הינו מצוי בקשר זוגי עם בת זוג אחרת אשר הרתה לו, גם היא בעלת משמעות של ממש ומפחיתת סיכון משמעותית להישנות עבירות מסוג זה.

נוכח האמור, סבורני כי יש לכבד את ההסדר במלואו, ויש לאמץ את המלצות שירות המבחן שלא להטיל על הנאשם צו מבחן וזאת מתוך מתן אמון בנאשם, בשים לב לכיברת הדרך שבה הלך.